ערוץ טלוויזיה אינטרנטי של היהודים המשיחיים

בישעיהו הנביא, עם ישראל נקרא שוב ושוב “עבד ה׳”. אבל בפרקים נ״ב–נ״ג מופיע תיאור שונה לגמרי: עבד אחד, עם סיפור חיים, סבל, שתיקה, וטוהר מוסרי מוחלט. האם ישעיה מדבר כאן על עם שלם או על דמות ייחודית שמגשימה את השליחות שישראל נקרא אליה?

רובנו גדלנו על זה שאסור "לקלל בשם אלוהים" אבל האם זה באמת כל מה שהתורה מתכוונת אליו? בפרק הזה נצלול לעומק הדיברה: מה המשמעות המקורית של "נשיאת שם ה׳"? למה זה היה כל כך חמור בעיני אלוהים עד כדי עונש כבד בתקופת המקרא? איך זה קשור להיותנו "אור לגויים"? ומה ישוע המשיח מלמד על אותנטיות מול צביעות דתית?

מי הוא אלוהים ואיך אפשר ליצור קשר איתו? סדרה בנושא עשרת הדברות