פרשת חיי שרה

פרשנות יהודית-משיחית על פרשת השבוע מאת יהודה בחנה, מבית קהילת רועה ישראל.


הפרשה שלנו, "חיי שרה", מתחילה בכך ששרה הולכת לעולמה בקרית ארבע בחברון, ואברהם צריך לבוא ולספוד לה. פרשני המקרא שואלים כאן שאלה נוקבת מאוד: האם אברהם ושרה נפרדו לאחר פרשת העקדה? גם אם כן וגם אם לא, הדיון הוא על הנושא הזה: נתקים משפחתיים הקשורים לאמונה, מנהיגות או מעמד, הוא נושא חשוב ושווה דיון. עמוק בלב אני משוכנע שהבנים והבנות של המנהיגים פגועים יותר מילדים אחרים. ככה זה כאשר מנהיג מתמסר כולו לחזון ולאידיאל, לרוב זה מגיע על חשבון המשפחה. כהורים אנחנו המנהיגים הרוחניים של הילדים זה האחריות שלנו להראות איך לחיות את דבר אלוהים בחיי היום-יום שלנו. החיים זורמים הלאה ולפעמים זה מרגיש כאילו אנחנו רק מגיבים לנסיבות החיים, אנחנו מרגישים כטרמפיסטים באוטוסטרדת החיים. לפעמים זה טוב לזכור שהכוח בידיים שלנו, עלינו לעמוד איתנים, לקחת אחריות ולהשקיע בילדים כי כהרף עין הם גדלים ועוזבים את הקן. אנחנו ההורים אמונים על הענקת בסיס האמונה, והכרת ישוע, משיח העולם. בחזרה לפרשת השבוע, חיי שרה, אנחנו פתאום מגלים, או יותר נכון מפנימים, שלאברהם אין שטח או נחלה, אברהם הוא לא "בעל בית" בארץ שאלוהים הבטיח לו. שרה הולכת לעולמה ולאברהם אין נחלה לקבור בה את אישתו. כאשר אברהם החליט לרכוש קרקע הוא בחר בדרך החוקית של קניה מסודרת, הוא לא מנצל את הכוח הצבאי שלו שמתואר לנו בבראשית פרק י“ד. אברהם פונה לבני חת בחברון כ"גר ותושב אנוכי עמכם" אברהם אומר את המשפט הזה כמי שזכות הבעלות נמנעה ממנו עד עכשיו ועכשיו הוא מבקש לקנות נחלה "תנו לי אחוזת קבר ואקברה מתי לפני". חשיבות האמונה היא אדירה, האמונה נותנת לנו תקווה וכוח. האמונה היא מקור הכוח, האמונה היא "הסוד לניצחון על קושי" המשתמע מכך, כל מאמין יכול לנצח קושי! האמונה באלוהים ובשליטה שלו בהיסטוריה נותנת לנו כוח ואורך רוח. אני מאמין בסליחת החטאים על-ידי ישוע המשיח, שבאופן אישי, בזכות האמונה הזו, בזכות ישוע, אני אעמוד זכאי במשפט אלוהים, זה ממלא אותי תקווה. אמונה זה מקור התקווה ומקור הכוח, אבל אמונה זה לא רק להיתפס באוויר, האמונה חייבת להתבסס על משהו, אני מאמין בתנ"ך והאמונה שלי מבוססת גם על ממצאי אמת, על ממצאים בשטח, כמו לדוגמה הבולה, החותמת של גמריהו בן שפן שנמצאה בחפירות בעיר דוד, הבולה הזו מוכיחה שאכן אותו גמריהו שאנחנו קוראים עליו בספר ירמיהו, היה סופר בבית המלך, והוא היה אדם אמיתי. או החפירות של העיר שעריים מעל עמק האלה, אותו עמק שדוד וגוליית נפגשו בו, בעיר הזו התגלו ממצאים שמוכיחים שבישראל היתה ממלכה. ולכן ממלכה כמו זו של ממלכת בית דוד אפשרית והגיונית. בשעריים, או בשמה הארכאולוגי, "חורבת קייפא" נמצאו דגמים מוקטנים של מקדש שלמה, ונמצאה גם כתובת עברית קדומה, אולי אפילו הקדומה ביותר. כלומר האמונה שלי בתנ"ך מבוססת ומושרשת גם על ממצאים בשטח. ישוע הוא דמות אמיתית, היהדות, וגם המתנגדים הגדולים ביותר לישוע מתוך היהדות מקבלים את העובדה שישוע היה דמות היסטורית אמיתית. השאלה הגדולה היא הזהות של אותו "ישוע" האם הוא היה רב? מורה? משיח? רמאי? שקרן? כולנו מאמינים שישוע, הוא המשיח המובטח דרך ישראל לעולם כולו. שבת שלום.

W.png