בפרק המסכם של הסדרה אנחנו נפרדים ממשה רבנו, עולים יחד איתו אל הר נבו, ונחשפים לברכותיו האחרונות לעם ישראל - ולמשמעות העמוקה שמסתתרת מאחורי דבריו לשבטי יהודה ויוסף. מדוע נאמר על יהודה "ואל עמו תביאנו"? מה הקשר בין ישוע משבט יהודה לבין חזרת העם אל אלוהיו באחרית הימים? ואיך ברכת יוסף רומזת על מילוי הגויים – ועל משיח בן יוסף הסובל בעבורנו? זהו פרק של סגירה והתחלה חדשה, מהסוף של דברים אל ההתחלה של בראשית. מעגל אחד נסגר, כדי להזכיר לנו שהגאולה תמיד ממשיכה. הצטרפו לסיכום הגדול של הס