שלום וברוכים הבאים לפרק הלפני־אחרון בסדרה שלנו! השבוע אנחנו נכנסים לאחת הפרשות המיוחדות ביותר – פרשת האזינו. בפרשת האזינו משה מלמד את שירתו האחרונה: שירה נבואית שמביטה אחורה על ההיסטוריה, מציבה מראה כואבת לעם ישראל על החטאים, אבל גם פותחת דלת לתקווה ולגאולה. השמיים והארץ נקראים לעדות על נאמנות ה׳, הוא הצור היציב שכל דרכיו משפט, ואב אוהב השומר על עמו כאישון עינו. השירה מזהירה מפני גאווה ושאננות – “וישמן ישורון ויבעט” – אך גם מזכירה שדווקא בתוך ההסתר והצרות ה׳ פותח פתח של תקווה

בצל המצב הביטחוני, אנחנו ממשיכים לפנות אל דבר אלוהים - המבצר האמיתי שלנו. דווקא כשמסביב יש מתיחות, פחדים ודאגות - אנחנו בוחרים להעמיק...