בישעיהו הנביא, עם ישראל נקרא שוב ושוב “עבד ה׳”. אבל בפרקים נ״ב–נ״ג מופיע תיאור שונה לגמרי: עבד אחד, עם סיפור חיים, סבל, שתיקה, וטוהר מוסרי מוחלט. האם ישעיה מדבר כאן על עם שלם או על דמות ייחודית שמגשימה את השליחות שישראל נקרא אליה?

התבוננו בקשר הבלתי מעורער בין ישראל לאלוהיו, כאשר כל צעד של התרחקות העם מאלוהיו מובילה לצרות ולאתגרים, אך כל חזרה בתשובה מביאה ישועה.