שלום וברוכים הבאים לפרק הלפני־אחרון בסדרה שלנו! השבוע אנחנו נכנסים לאחת הפרשות המיוחדות ביותר – פרשת האזינו. בפרשת האזינו משה מלמד את שירתו האחרונה: שירה נבואית שמביטה אחורה על ההיסטוריה, מציבה מראה כואבת לעם ישראל על החטאים, אבל גם פותחת דלת לתקווה ולגאולה. השמיים והארץ נקראים לעדות על נאמנות ה׳, הוא הצור היציב שכל דרכיו משפט, ואב אוהב השומר על עמו כאישון עינו. השירה מזהירה מפני גאווה ושאננות – “וישמן ישורון ויבעט” – אך גם מזכירה שדווקא בתוך ההסתר והצרות ה׳ פותח פתח של תקווה

בפרשת ״כי תצא״ אנו פוגשים את אחת הפרשות העשירות ביותר במצוות בתורה. בפרק זה נעמיק בשלושה קטעים מרכזיים ונראה כיצד הם מצביעים על המשיח והגאולה. ראשית, דיני אשת יפת תואר מזכירים לנו את החולשות האנושיות, אך גם משקפים בדרש את אלוהים הגואל אותנו מן השבי הרוחני כדי שנהיה לו לעם. שנית, מצוות הבכורה חושפת את חשיבותו של "הבן הבכור" בתוכנית האלוהית – ישראל נקרא בני בכורי, וישוע המשיח נקרא "בכור כל בריאה" ו"הבן הבכור" – והבכורה קשורה ישירות לגאולה. ולבסוף, דיני הבן הסורר והמורה והאזהרה

ברוכים הבאים לפרק הפותח של ספר דברים בסדרת "משיח וגאולה בפרשות השבוע". אנחנו מתחילים את הספר האחרון בתורה, שבו משה רבנו , רגע לפני מותו, ...