רובנו גדלנו על זה שאסור "לקלל בשם אלוהים" אבל האם זה באמת כל מה שהתורה מתכוונת אליו? בפרק הזה נצלול לעומק הדיברה: מה המשמעות המקורית של "נשיאת שם ה׳"? למה זה היה כל כך חמור בעיני אלוהים עד כדי עונש כבד בתקופת המקרא? איך זה קשור להיותנו "אור לגויים"? ומה ישוע המשיח מלמד על אותנטיות מול צביעות דתית?

המשפט כבר נאמר, הפסק כבר נקבע – כולנו אשמים. אבל ישוע, השופט הצודק, בחר לשלם בעצמו את העונש שלנו. אז מה זה אומר על הגבולות שאלוהים מציב?...