השבת היא הרבה יותר מיום מנוחה. בתורה היא ניתנה כסימן ברית בין אלוהים לעם ישראל – סמל להשתייכות, לקדושה וליחס שלנו עם הבורא. אבל מה המשמעות האמיתית של "לזכור ולשמור את יום השבת"? ומה הקשר בין השבת שבתורה לבין המנוחה שהברית החדשה מדברת עליה?

רובנו גדלנו על זה שאסור "לקלל בשם אלוהים" אבל האם זה באמת כל מה שהתורה מתכוונת אליו? בפרק הזה נצלול לעומק הדיברה: מה המשמעות המקורית של "נשיאת שם ה׳"? למה זה היה כל כך חמור בעיני אלוהים עד כדי עונש כבד בתקופת המקרא? איך זה קשור להיותנו "אור לגויים"? ומה ישוע המשיח מלמד על אותנטיות מול צביעות דתית?

סדרה שעוסקת בלימוד על עשרת הדברות