top of page

״צדיק באמונתו יחיה״ או ״איש באמונתו יחיה״?

  • תמונת הסופר/ת: Avner Valer
    Avner Valer
  • 12 ביולי 2023
  • זמן קריאה 1 דקות

נהוג לשמוע ברחוב הישראלי את המשפט ״איש באמנותו יחיה״ כמשפט שפוטר ויכוחים או ריבים בנושאי דת ואמונה. אך המשפט הזה הוא עיוות של הפסוק המקורי מתוך התנ״ך והוא ״צדיק באמונתו יחיה״. מה משמעות הפסוק הזה ואיך הוא רלוונטי לחיי היום יום המודרניים שלנו? אתם מוזמנים לצפות בעוד פרק מרתק של התוכנית האהובה שלנו ״ישובים על הכתובים״.



2 תגובות


גיל קוזלוב
גיל קוזלוב
23 באוג׳

במקורות אכן נכתב הביטוי: "צדיק". הכנסת המילה: "איש" לביטוי הינו כחלופה מודרנית (המתאימה לרוח התקופה) ויש בכך אלמנט של הכללה, אכשר הכוונה היא: כל איש (אדם) באשר הוא.

הרעיון: להכניס תיקון הרלוונטי לזמננו אנו.

יתרה מכך, נושא ה"צדיקות" אינו נחלתם של אנשים דתיים בלבד שכן אין להם מונופול על המילה: "צדיקות" ממש כפי שאין להם מונפול על המילה "חוכמה".

חילוני לחלוטין אינו כופר ועדיין יכול ויודע לכבד מסורת...מאידך אדם דתי אינו בהכרח צדיק, ולראיה יש גם אנשים דתיים שגונבים או שעושים מעשים שהילה: "צגיקות" היא מהם והלאה...

.לפיכך המילה: "צדיקות" היא רלטיבית (משמע: יחסית) בדיוק כפי שהמילה: "יקר" היא יחסית...יקר בעיני מי? לעני שאין ידו משגת או לעשיר בעל ה"כיסים העמוקים"...

מוגש כחומר למחשבה...

לייק
Shelanu Tv
Shelanu Tv
24 באוג׳
בתשובה לפוסט של

תודה רבה על הדברים המעמיקים.באמת, אנחנו מסכימים איתך – המושג "צדיק" בתנ״ך לא הוגבל לאנשים דתיים בלבד, אלא תיאר את מי שמתנהג ביושר, בהגינות ובכבוד לאחר. הכנסת המילה "איש" כמסגרת מודרנית והכוללת יותר היא נקודה יפה, שמדגישה שהצדקות שייכת לכל אדם באשר הוא.

כפי שאמרת, אין מונופול לאף קבוצה על "צדיקות" או על "חוכמה". גם אדם חילוני יכול לגלות ענווה, יושר וכבוד למסורת – ומנגד, לא כל אדם דתי בהכרח מתהלך בדרך של צדק. לצערנו לא חסרות דוגמאות :)

בסופו של דבר, אולי אפשר לומר שהצדקות היא לא סטטוס קבוע, אלא תהליך חיים – מין קריאה מתמדת לשאוף לטוב, לאמת וליושר. בדיוק כפי שהזכרת, זו מילה יחסית – והיחסיות הזו מזמינה אותנו לבדוק את עצמנו בכל דור מחדש. מעניין שבדיוק על…

לייק
W.png

© שלנו.TV | ערוץ טלוויזיה אינטרנטי של היהודים המשיחיים

bottom of page